למה סוסים מתגרדים – ואיך מטפלים בסוס שמתגרד?

סוסים אוהבים לגרד ולהתגרד, וגרומינג הדדי היא פעילות חשובה עבורם – פיזית ומנטלית. אבל לפעמים אפשר לראות את הסוס מתגרד באגרסיביות על חפצים שונים, או מגרד את עצמו עד שהוא גורם נזק לזנב או לרעמה, או אפילו פוצע את עצמו. מצב כזה הוא אינדיקציה לאי נוחות או מצוקה הקשורה לעור או לבעיה פנימית אחרת.

למה סוסים מתגרדים?

הנה כמה מצבים שבגללם סוסים מתגרדים.

פרעושים: אם יש חיות שונות בחווה, ייתכן שיש בה גם פרעושים. כלבים, חתולים ושאר בעלי חיים הם נשאים קבועים של פרעושים, במיוחד באקלים הקייצי הישראלי. גם סוסים עלולים לסבול מפרעושים, ולהתגרד בשל כך.

ישנם טפילים וחרקים אחרים שעלולים לגרום לגירודים בקרב סוסים. למשל, יתושים. כמו שהם עוקצים בני אדם, הם יכולים לעקוץ את הסוסים, ובכמויות גדולות. אם בחווה יש מקורות מים שלא מיובשים היטב בקיץ, הם עלולים להוות כר פורה להתפתחות כמויות גדולות של יתושים. לא רק העקיצות "משגעות" את הסוסים, אלא גם רעשי הזמזום של החרקים המציקים, שכמובן גורמים לגירודים לא נעימים.

תולעים: כאשר סוסים מגרדים יתר על המידה את הזנב והחלק האחורי שלהם, ייתכן שהם נדבקו בתולעים טפיליות, ספציפית תולעי סיכה (Oxyuris equi), שמציקות במיוחד (ומדבקות גם לבני אדם ובעלי חיים אחרים כמו כלבים וחתולים). תולעי סיכה הן טפילי מעיים המטילות את ביציהן סביב פי הטבעת של הסוס, מה שמוביל לגירוד עז ואי נוחות באזור הזנב והחלק האחורי. סוסים הנגועים בתולעי סיכה יגרדו את הזנב באינטנסיביות, מה שעלול לגרום לנשירת שיער ולנזק לעור באזורים הפגועים. יש להקפיד על תילוע סדיר לסוס, לצד שמירה על היגיינה בסביבה של הסוס, כדי למנוע הדבקה חוזרת.

גזזת: זהו זיהום פטרייתי המשפיע על העור, השיער, ולעתים גם על פרסות של סוסים. באנגלית קוראים לגזזת Ringowrm, אבל אין לזיהום הזה קשר לתולעים. גזזת נגרמת על ידי פטריות מהסוגים Trichophyton ו-Microsporum.

גזזת מדבקת מאוד לרוב בעלי החיים וגם לבני אדם. היא יכולה להתפשט באמצעות מגע ישיר עם בעלי חיים נגועים או בעקיפין באמצעות חפצים מזוהמים כמו מברשות או שמיכות. הפטריות משגשגות בתנאים חמים ולחים.

גזזת מופיעה ככתמים עגולים של נשירת שיער, שעלולים להיות מגרדים. העור שמתחת לכתמים אלה יכול להראות קשקשי ואדום. הטיפול כולל בידוד הסוס הפגוע למניעת התפשטות הזיהום וניקוי וחיטוי יסודי של הסביבה וכל הציוד. שמפו אנטי פטרייתי, משחות, ובמקרים מסוימים, תרופות אנטי פטרייתיות סיסטמיות משמשות לטיפול בזיהום.

Rain Rot – ריקבון גשם, הנקרא גם דרמטופילוסיס, הוא זיהום עור הנגרם על ידי חיידק בשם Dermatophilus congolensis. החיידק לרוב רדום, אך בתנאי רטיבות, חיידק זה יכול לגרום לזיהום דלקתי וכתוצאה מכך לנגעים בעור הסוס. נגעים אלה גורמים לכתמים קטנים של בליטות מורמות, שהם גלדים המכילים אשכולות של שיער הסוס. הסרת גלדים אלו גורמת לכתמים קרחים לאורך האזור הפגוע. במקרים חמורים, נגעים וגלדים עשויים להיות גדולים ולהשפיע על שכבות עור מרובות. בניגוד למחלות עור רבות אחרות, אזורים עם ריקבון גשם אינם מגרדים בדרך כלל, אך יכולים להיות כואבים ולגרום לסוס להיות רגיש למגע. הגירוד מגיע לרוב בעת ההחלמה.

אלרגיות: תגובות אלרגיות לחומרים בסביבה (כגון צמחים מסוימים, קוטלי חרקים או מוצרי טיפוח) עלולות לגרום לגירוי וגירוד בעור. למרות שהן פחות נפוצות, סוסים מסוימים עלולים לפתח אלרגיות למרכיבים ספציפיים במזון שלהם, מה שמוביל לתגובות בעור.

עור יבש: שינויים במזג האוויר, במיוחד תנאים קרים ויבשים, עלולים להוביל לעור יבש ומתקלף שמגרד. טיפוח לא נכון או לא מספיק, עלול להוביל להצטברות של לכלוך, זיעה ועור מת, שעלולים לגרות את העור ולגרום לגירוד.

כוויות שמש: סוסים בעלי עור בהיר או פרווה דקה עלולים לסבול מכוויות שמש, במיוחד באזורים חשופים כמו האף ומסביב לעיניים, מה שמוביל לגירוד ואי נוחות.

מתח ושעמום: בעיות התנהגות יכולות לפעמים להתבטא בשפשוף מוגזם או גירוד, כאשר סוסים מבקשים להפיג שעמום או מתח.